
לפני 15 שנים הייתי בדיוק במקום שלך:
עייפה. תשושה. מבולבלת. ובעיקר, בטוחה שרק אצלי זה ככה.
כשאני נזכרת בלילות ההם, אני חושבת דבר אחד: איפה היתה מישהי שתגיד לי שיש דרך?
אז למדתי. ולמדתי. ולמדתי:
ההכשרה שלי
חמש תעודות. ואלפי לילות של ניסיון.
- 01תואר ראשון במדעי החברה
- 02תעודת הכשרה כמדריכת הורים
- 03תעודת הכשרה כיועצת שינה
- 04תעודת הכשרה כמלווה התפתחותית
- 05ותעודת הכשרה כמדריכת דנסטן, שפת התינוקות.
אבל התעודה הכי יקרה שלי? אמא שעברה את זה בעצמה, וליוותה מאז אלפי תינוקות והורים בחזרה אל שנת הלילה.
מה אני מאמינה
שכולם ישנים בסוף. השאלה איך.
- שכל בכי מקבל מענה. תמיד.
- שהרגלים אפשר לשנות בעדינות.
- ושכולם ישנים בסוף. השאלה איך, מתי ובאיזו דרך.
את הדרך שלך? נמצא ביחד.